תיק עיתונות לתקשורת

מופץ על ידי סרטי יונייטד קינג

26/3 בבתי הקולנוע

diver

יחסי ציבור: בירן תקשורת

[email protected] 03-6499888

תיק עיתונות

no image

 

 

"קולות רקע", סרטם החדש של יבגני רומן (תסריט, בימוי ועריכה) וזיו ברקוביץ' (תסריט וצילום) הוא דרמה קומית העוסקת בעלייה הגדולה מברה"מ המתפרקת בתחילת שנות ה90, אשר בימים אלה מציינת 30 שנה.

 

הסרט היה מועמד ל4 פרסי אופיר (שחקנית, שחקנית משנה, עיצוב תלבושות, עיצוב אמנותי), זכה בפרס התסריט ובפרס הסרט האסיאתי הטוב ביותר בפסטיבל טאלין וקיבל ציון לשבח בפסטיבל חיפה.

 

ישראל 2019  |  88 דקות

 

מפיקה בפועל מיכל וינטרוב ליהוק לימור שמילה עיצוב אמנותי סנדרה גוטמן עיצוב תלבושות רונה דורון מאפרת ראשית כרמית בוזגלו ע.במאי ראשון רומן קרוטר עיצוב פסקול ומיקס מיכאל גורביץ' מוסיקה מקורית אשר גולדשמידט מקליט ראשי מיכאל רויטיך אפקטים ויזואליים דני כהן מעצב תמונה תומר בהט מנהלת הפצה לירון אדרי צילום זיו ברקוביץ' עורך יבגני רומן תסריט יבגני רומן וזיו ברקוביץ' במאי יבגני רומן מפיקים אברהם פרחי חיליק מיכאלי תמי ליאון איתן אבן משה אדרי לאון אדרי

 

הסרט "קולות רקע" מופץ על ידי יונייטד קינג ויוקרן החל מ-26/3/2020 בבתי הקולנוע ברחבי הארץ.

לפרטים נוספים: בירן תקשורת ויחסי ציבור 03-6499888

 

 

סינופסיס

ויקטור (ולדימיר פרידמן) ורעיה (מריה בלקין), זוג בשנות ה60 לחייהם, עלו זה עתה לישראל. במולדתם היו השניים אמונים על דיבוב מיטב סרטי הקולנוע האמריקאי והאירופאי לרוסית, ונחשבו לקולות הזהב של הדיבוב הסובייטי. אלא שהקריירה המפוארת נקטעת כשהשניים מגיעים לישראל; כאן לכשרונם הייחודי אין כל ביקוש. ויקטור נאלץ לעבוד בעבודה פיזית בשירות העירייה ואילו רעיה מתגלגלת למוקד שיחות טלפוני. 

בין שאר המשתתפים בסרט: אוולין הגואל (בתפקיד דבורה), אורי קלאוזנר, אלכס סנדרוביץ', ויטלי ווסקובויניקוב, נדיה קוצ'ר, יגאל רזניק, תמר אלקן, טס השילוני, יאן לוינזון, רוני הרניב, שרון יצחקי, אסי יצחקי, ויטלי פוקס, מיכל צרויה, נדב בושם, ולדימיר זמליאנסקי, אליזבט קון, בוריס אוחנוב, יהודה בן יהודה, שלומי בן עזרא, גיא רייף, מעיין פורייה, רפאל לב.

 

היוצרים על הסרט

עלינו לישראל ב-1990 עם המשפחות שלנו. ללכת לקולנוע היה אז יקר מדי, והסרטים שראינו בשנים הראשונות היו מספריות וידאו פיראטיות לדוברי רוסית. היינו ילדים, במדינה זרה, ועולם הסרטים היה המפלט הכי טוב מהמציאות. כך נולדה האהבה שלנו לקולנוע – מצפייה בעותקים דהויים שצולמו מהמסך ברשלנות ודובבו בחובבנות.

אנחנו בני דור "אחד וחצי", לא בדיוק דור ראשון אבל גם לא בדיוק דור שני; נולדנו בברית המועצות ועלינו ארצה כילדים, כאן גדלנו והתחנכנו ונטמענו עד כמה שאפשר בחברה הישראלית. הסרט שלנו מדבר על העלייה, על דור ההורים שלנו, על זוגיות ועל אהבה, על פרק ב' בחיים, על זקנה אבל גם על מלחמת המפרץ שפרצה בדיוק חודש וחצי לאחר שעלינו ארצה. השוק וההלם זכורים לנו היטב. כיום, כאשר כבר הפכנו לחלק מהחברה הישראלית ואנחנו עושים סרטים בעצמנו, אנחנו יכולים להביט על העבר שלנו מפרספקטיבה אחרת, ולהפוך אותו לסרט. באופן מפתיע, מי שחיברה בינינו היא דווקא שירה גפן.

את ״קולות רקע״ כתבנו יחד אחרי שעבדנו כבר על כמה פרויקטים. זהו שילוב של חוויות הילדות שלנו- פתאום נזכרנו בהורינו ובחברים שלהם ובמשפחות המורחבות שלנו. התסריט הזה נולד מתוך האהבה המשותפת שלנו לקולנוע, אבל בזמן הכתיבה הבנו שהוא בעצם מבטא משהו גדול מזה- את סיפור העלייה של ההורים שלנו, בדומה לסיפורם של עולים רבים בני אותה העלייה; אותם אנשים מבוגרים שהיו חייבים להמציא את עצמם מחדש כדי לשרוד במציאות זרה לחלוטין ולהתחיל חיים חדשים בישראל – חיים שלפני זה הם לא היו יכולים לדמיין. הסרט הזה מוקדש להם.

 

על היוצרים

יבגני רומן נולד בברית המועצות ב 1979, ועלה לישראל עם משפחתו ב 1990. הוא במאי, תסריטאי ועורך, בוגר החוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב. זוכה פרס אמנות הקולנוע של משרד התרבות והספורט, זוכה פרס יורי שטרן לאמנים עולים.

רומן ביים מספר סרטים עלילתיים, ביניהם ״איגור ומסע העגורים״ (2012); קופרודוקציה בין ישראל-גרמניה-פולין שהוקרן בפסטיבל טורונטו וזכה בפרסים בפסטיבלים בחיפה, מינסק, שיקגו, ועוד. ״האיש שבקיר״ מ-2015 היה סרט דל תקציב שצולם בשישה ימים בלבד, הוא הוקרן בפסטיבל רוטרדם, זכה בפרס המשחק בפסטיבל אודסה, והיה מועמד לפרסי אופיר בקטגוריית תסריט ומשחק.

יבגני גם היה יוצר, תסריטאי ראשי ובמאי של הסדרה ״בין השורות״ (2009), הסדרה הראשונה בארץ בשפה הרוסית עבור יס.

זיו ברקוביץ׳ נולד בקזחסטן, ברית המועצות, ובשנת 1990 עלה עם משפחתו לארץ והגיע לכפר סבא. בהמשך עבר לירושלים ללימודי הקולנוע בסם שפיגל אותם סיים בהצטיינות. לאחר כמה שנים בתחום כצלם, ברקוביץ' מפצל את זמנו בין התעשייה הישראלית לתעשייה האמריקאית. במהלך לימודיו בסם שפיגל צילם ברקוביץ׳ מספר סרטים קצרים שזכו בפסטיבל קאן כמו ״המנון״ ו״דיפלומה״ ולאחר הלימודים צילם מספר סרטים זוכי פרסים באורך מלא ביניהם ״בורג״, ״נמל בית״, ״ישמח חתני״, ״מוצא אל הים״ ובטלוויזיה את שתי העונות של ״איש חשוב מאוד״. לאחרונה סיים צילומי סדרה לאמזון בשם ABSENTIA ובימים אלו מוקרנים בבתי הקולנוע בארה"ב שני סרטים שצילם A SIMPLE WEDDING ו HAPPY TIMES. ״קולות רקע״ הוא הסרט הראשון שכתב בנוסף לצילום הסרט. 

 

סיפורי העלייה

יבגני עלה ארצה עם משפחתו בסוף אוגוסט 1990, כמה ימים לפני יום הולדתו ה-11. הוריו, שהיו מהנדסים בברית המועצות, התחילו לעבוד בעבודות שהיו רחוקות ממה שעשו בחייהם עד כה- אביו עבד במפעל מנעולים ואמו בדוכן פלאפל. במקביל שניהם עבדו בניקיון. "בהתחלה לא היה לנו מכשיר וידאו, ולפעמים הייתי שוכר סרט מדובב ברוסית בספרייה הפיראטית באחד הפסאז׳ים של ראשון, ובא הביתה לאחד החברים שלי לו כן היה מכשיר. עם הזמן ההורים שלי הצליחו ללמוד את השפה ומצאו עבודה שהייתה קרובה למקצוע שלהם. באחד הקיצים, סידרו לי לעבוד בחברה בה אימא שלי עבדה, והצלחתי להרוויח סכום כסף שבזמנו נראה לי עצום. עם הכסף הזה הלכתי וקניתי לעצמי מכשיר וידאו של  JVC  ששירת אותי שנים רבות, אפילו אחרי שכבר הייתי צריך לזרוק אותו ולקנות חדש, כי התקשיתי להיפרד ממנו".

זיו (שהיה ז'ניה) הגיע ארצה גם הוא עם הוריו ואחיו בשנת 1990. הוא היה אז רק בן 6. "אני זוכר את עצמי נכנס לכיתה א׳ וכולם מדברים בעברית, שפה שבה אני מדבר היום, שפה בה אני חי וחולם וחושב היום. אבל אז זה היה נשמע לי כמו מלמול אחד גדול וארוך שמתחבר כמו פסטה". הוריו, מהנדס ורופאה, מצאו עצמם עובדים בניקיונות וכמו הורים-עולים רבים, גם הם לא ידעו מה לעשות עם ילדיהם שכן פעילויות רבות ברוסית לא היו. לשמחתו של ברקוביץ', ספריות סרטי הווידאו המדובבים לרוסית היו השילוב האידיאלי בין מה שהוא הכי אוהב- קולנוע, לבין מה שהיה צריך באותן שנים- להבין את מה שהוא רואה.

טריילר

בעת שימוש יש לתת קרדיט "באדיבות סרטי יונייטד קינג"

קליפים

בעת שימוש יש לתת קרדיט "באדיבות סרטי יונייטד קינג"